Category Archives: קצרים

הסרט הכחול והאייפון, בבית הספר היהודי לבנות בהמבורג.

Israelitischen Töchterschule:
 בית הספר הישן לבנות יהודיות בהמבורג: אחרי שעלו הנאצים לשלטון ותוך כדי הגזירות על היהודים הפך בית הספר למוסד החינוך היחיד ליהודי העיר. לאחר מכן נסגר בית הספר וכל היהודים הועברו לבית הספר תלמוד תורה האורטודוקסי במקורו.
בית הספר לבנות היה חילוני, ציוני, למדו בו על ארץ ישראל, לימדו בו מדעים, היו בו גם תלמידים לא יהודים, היה זה ידוע שהחינוך בו היה טוב.
כיום עומד שם מרכז הנצחה. נשמרה כיתה אחת, כל הציוד שם מקורי מהתקופה ההיא, ובמסדרון המוביל לכיתה יש תצוגה היסטורית מכובדת.
אל המקום מביאים תלמידים צעירים כדי שילמדו על ההיסטוריה של הילדים היהודים בעיר. לפתע, בין כל תמונות השחור לבן, יש תמונה ממוסגרת אחת בה מוצג אייפון, וסרט כחול לשיער.
סרט כחול ואייפון.
סרט השיער הכחול היה רכוש להתגאות בו. לרוב, רק לנערות ממשפחות
עמידות היה כסף לרכוש סרט כזה באותם ימים. הסרט, כחול, בוהק בין כל התמונות הכרומוטוניות. גם האייפון.
שאלתי מה מטרת אותו המיצג. המטרה היא שישאלו, כמו שעשית עכשיו, ענתה גברת הירש, האחראית על התצוגה. היא מספרת שבכל פעם שקבוצה מגיעה, הם נעמדים מול התמונה המוזרה, ושואלים מה זה אומר. במהרה מתאספים כולם ומאזינים. עד היום יש אמונה רווחת שהיהודים היו עשירים. שלכל היהודים היה כסף רב. אבל האמת היא שהיהודים היו ככולם, חלקם היו עשירים, חלקם עניים, חלקם ממעמד הביניים, והסרט הזה היה סוג של סמל סטטוס, שכל נערה רצתה שיהיה לה. בבית הספר היו נערות עם סרט שכזה וכאלו בלי. היו נערות יהודיות רבות עניות, שלא יכלו להשיג סרט כזה. כמעט כמו הסמארטפונים היום. הרעיון מצויין – הוא גורם לשאול, מספיק שנער אחד שואל, השאר מתאספים, והנה מתנפצת לה האשליה שהיהודים היו עשירים. הם לא. הם היו כמו כולם.
משם ממשיכים הנערים אל הכיתה שהשתמרה, שם הם כבר מדמיינים את הנערות היהודיות כמוהם. חלקן עשירות, חלקן עניות, חלקן באמצע, למדו מדעים. ואז יותר קל להם לשים את עצמם בנעליהן. זו דרך מצויינת להשאיר רושם חשוב בזכרונם, שידרוס כל קלישאה אנטישמית. אותו סרט היה בדיוק כמו הסטטוס של מי שיש לו את האייפון הכי חדש היום. הן היו בדיוק כמוכם. שום דבר מיוחד.

כיתת בית הספר לבנות יהודיות שהשתמרה

כיתת בית הספר לבנות יהודיות שהשתמרה
כיתת בית הספר לבנות יהודיות שהשתמרה
כיתת בית הספר לבנות יהודיות שהשתמרה
כיתת בית הספר לבנות יהודיות שהשתמרה

שבעים שנה לשחרור אושוויץ עם מועדון סט פאולי.

מועדון סנט פאולי הוא מועדון אוהדים פעיל פוליטי, בצידה השמאלי הקיצון של המפה. “אנטי פאשיסטה” הוא המוטו המרכזי שלהם.

היום נערך טקס של המועדון לציון שבעים שנה לשחרור אושוויץ.

ברחבת האצטדיון יש מצבה, לזכר החיילים הגרמנים אשר נהרגו במלחמת העולם השניה.
העירייה הציבה את אבן הזכרון, והמועדון לא ראה זאת בעין יפה, והציב שלט זכרון לנרצחי מלחמת העולם.

היום בטקס, כיסו בשקית את המצבה לזכר חיילי הוורמכט. כששאלתי למה, אמר נציג האוהדים ש”אין מה לזכור אותם, הם כולם היו נאצים, לא היו חיילים טובים וחיילים רעים, אסור לנו להוריד את המצבה אבל בושה שהיא פה”.

המצבה כוסתה, פרחים ומילים כיסו את השלט הקטן שליד, כך נערך לו טקס עם מצבה מכוסה בשקית אשפה, והטקס המשיך אל תוך חדר האוהדים ספוג ריח האלכוהול שמתחת לאצטדיון.

המצבה מכוסה בשקית
לצד המצבה שהציבה העיריה, השלט הקטן שהציב המועדון.